זו שאלה שאני מקבלת כל הזמן ולא רק מאנשים שאני מכירה. 😅השבוע ישבתי בבית קפה עם לוח מחיק (זה לסיפור אחר) ומישהו שהיה בטוח שאני כנראה גננת התעניין מה אני עושה בחיים. כשאמרתי שאני עורכת לשונית (זו התשובה הקצרה שלי) הוא אמר, "אני יכול לשאול אותך משהו?" ואני כבר הבנתי לאן זה הולך.

שוב נאלצתי להתנצל ולהגיד שהאמת שבכלל לא, ולראות את הפרצוף המבולבל (ואם נודה באמת, קצת מאוכזב) מולי. במקרים כאלה אני נותנת את התשובה שהכי מניחה את הדעת – שכרגע הוא רק נותן לי המון עבודת עריכה, כי הוא די גרוע – למרות שזו בעצם הסיבה האחרונה.

כן, אני מאמינה שטכנאים ומתכנתים יצטרכו להמציא את עצמם מחדש קצת לפני שהצ'ט יוכל לכתוב כמוני (ואני לא מתכוונת רק ל"טוב כמוני"). אבל הסיבה שאני לא מפחדת ממנו קשורה יותר להבנה שלי במה זה תוכן. יש משפט שהולך איתי מאז שהפכתי לעצמאית, מן וריאציה על המשפט המפורסם של רבין: "אני לא כותבת תוכן לשם תוכן, אלא לשם שינוי". ושינוי עושים עם אנשים.

זה לא אומר שאני לא עסוקה ב-AI כמו כולנו, אבל לא כי הוא יחליף אותי בעבודה, אלא כי הוא עומד לשנות את העולם בצורות שאני עדיין לא מבינה. כתבתי על זה בהרחבה בפוסט אחר.