דִּיּוּקזלטר

אנחנו אמנם כותבים אותה בקורות החיים, אבל האמת היא שיצירתיות היא בכלל מתודה.

רוני אפלבוים, קופירייטר ומרצה לקופירייטינג, אמר פעם שההבדל בין אדם יצירתי לאדם לא יצירתי, הוא כמות הפתרונות שעולים במוחו נוכח בעיה קיימת.

לא איכות, כמות. תחשבו על זה: אם אדם רציונלי בוחר תמיד באופציה הטובה מבין האפשרויות, אז ככל שיהיו יותר אפשרויות, סטטיסטית ולאורך זמן, הפתרונות שלו יהיו טובים יותר.

בעולם הקריאייטיב, שאחראי להרבה מהרעיונות שמציפים לכם את הפיד, יצירתיות היא כבר מזמן כלי שאנשים לומדים ומתרגלים. כי כמות היא עניין שאפשר בקלות לפתח. אז בפעם הבאה שאתם ניגשים לייצר תוכן, בין אם זה מתכון בבלוג מאפים או מדיניות שירות לקוחות בחברת סלולר, תדאגו שיהיו פתוחות מולכם דוגמאות לתכנים דומים (כדי לחדש צריך להכיר את הקיים), ושלידכם מונח דף ריק עם שמש אסוציאציות, ממש כמו על הלוח בכיתה ג'.

התאזרו באורח רוח ותנו למוח להיכנס לאזור הזה, היצרני, שמתוכו הוא שולף פתרון אחר פתרון מבלי שאתם שופטים אותו. אחרי כמה עשרות מחשבות דביליות, כנראה שתגיע הברקה, ואם לא, אז לפחות תקבלו מחמאה מהמורה על ההשתתפות, וכך או כך השיעור יתחיל.

לארגונים מכל מיני סוגים יש הרבה סיבות לאמץ שיטות עבודה של הייטק, אבל יש דבר אחד שהם צריכים לקחת ממשרדי הפרסום והיח"צ.

אם תשאלו אותי, בכל מקום עבודה צריכה להיות, אחת לחודש לפחות, ישיבת קריאייטיב. פגישה – לא של אסטרטגיה, לא מדדים, לא משימות ואקשן אייטמס – של חשיבה משותפת על נושאים שעומדים על הפרק. פגישה שבה, כמו בחדר כותבים של פאנל קומי בטלוויזיה, כל אחד יכול להעלות רעיון גרוע, שמישהו יגיד לו שהוא גרוע, ואז מישהי אחרת תגיד, רגע, אפשר לעשות את זה לא גרוע, ואולי משהו יקרה עם זה ואולי לא, אבל כולם יתרגלו יחד פתרון בעיות, שיתוף תהליכים ועבודת צוות אמתית.

אנחנו נהיים טובים בעבודה שלנו רק כשאנחנו עושים אותה, והסיבה המרכזית שרובנו גרועים בעבודת צוות היא פשוט שאנחנו לא באמת עובדים בצוות. אין לנו זמן בלו"ז להיות צוות, וישיבת קריאייטיב יכולה להיות הזמן הזה. אתם לא צריכים להכין עבורה תכנים מיוחדים או מצגת מדהימה, רק לבקש מהצוות לשתף בעבודה שלו (לא "איך היה לי השבוע", זה לזמן גיבוש) או להעלות לדיון נושאים שמבקשים פתרונות ושיתוף ידע.
לכו תעשו צוות 🙂

קוֹפּי, המילה הזו שאתם זורקים לאוויר בתקווה שמישהו ישווק אתכם, הוא ביטוי ספציפי של שיווק, ולא כתיבה שיווקית בכללותה. מדובר בשימוש ייחודי ויצירתי בשפה לצורך העברת מסר. ואני חוזרת – מסר😊 משפט מגניב ומתחרז בלי תכלית? לא קופי. מסר חזק וברור בשפה ישירה? לא קופי. "שרה שרה שיר שמח"? אם זה לא ערב שירה בחסות שרהל'ה שרון – לא קופי.

ועכשיו (אחרי שפרקתי), בואו נבין מה זה כן: קופי טוב מתחיל מהשאלה מה בדיוק אנחנו רוצים לומר, עובר בחשיבה על הדרך הכי טובה לעשות זאת (קופי הוא התשובה רק בחלק מהמקרים), ורק אז ממשיך להשתעשעות פרועה ובלתי מרוסנת עם שפה.

החלטתם שזה הזמן והמקום לקופי? בואו נתניע שימוש יצירתי בשפה, ב-3 דרכים:

.1משחקי מילים – מתחילים מלחשוב: אילו מהמילים בעולם התוכן שלנו הן רב משמעיות? אילו נשמעות ממש כמו מילה אחרת? אילו מזכירות לי את השיר הזה, נו זה?

.2תבניות – שואלים: איך אפשר להגיד את המסר שלנו בצורה תבניתית, כזו שעובדת תמיד? למשל, תבנית "אם__אז__" או "__זה כמו__".

.3"אין קשר" – מנסים לחשוב: מה עולם התוכן הנוסף, שאין לו שום קשר לנושא אבל אנחנו ממש-ממש מבינים בו? ואז: איך אפשר לשאול ממנו שימושי שפה ותבניות, למזג וליצור משהו חדש?

כבר תקופה שלקוחות שלכם מגלגלים את המילה הזו על הלשון, ולא ממש בטוחים בעצמם למה הם התכוונו…

אז מיקרו-קופי, כפי שהגדיר ג'ושוע פורטר ב-2009, הן כל המילים הקטנות שמופיעות במקום הנכון ובזמן הנכון בכל הממשקים שסביבנו, וקשורות ישירות לפעולות שאנחנו נדרשים לבצע בתור משתמשים.

הודעת שגיאה באפליקציה, שורת הסבר לצד מילוי שאלת רישום לאתר, פופ-אפ אבטחה שמרגיע אותנו כשאנחנו נדרשים לשלוף כרטיס אשראי בעת קנייה – הטקסט שמדבר בגובה העיניים, חוסך זמן, משמר לקוחות, מפשט את המסר ובעצם שולט בכל חוויית המשתמשים של המוצר.

כשהמיקרו-קופי מצוין, הוא יכול גם ליצור חוויה של שוויון מכל מיני סוגים (נגיד, מגדרי), נגישות לכל מיני קבוצות (נגיד, משתמשים מבוגרים), ואפילו חוויה של היכרות מעמיקה עם קהל היעד (למשל, רגישות סביב נושאים מעוררי טראומה או שימוש במונחים מלקסיקון מקצועי).

אם קופירייטינג הוא המלך של עולם השיווק, אחותו הקטנה מיקרו-קופי היא המושלת של עולם חוויית המשתמשים! מדובר בשני עולמות תוכן שונים שבהם יש צורך ב"קופי" = שימוש יצירתי בשפה לצורך העברת מסר (מגיע דווקא מ-Copyrights, זכויות יוצרים, ולא מכתיבה). במקרה הראשון הקופי הוא לרוב לצורכי הפצה של רעיון או מוצר, הפיכתו לזכיר ונחשק, ובמקרה השני הקופי הוא למטרת תקשורת עם קהל משתמשים.

ואיזה קופי הוא הקופי שלכם?