אנחנו רגילים לחלק דברים בעולם לתוכן וצורה, מילים ותמונות, אך ההפרדה הזו לא בהכרח טבעית או מסייעת לנו כשאנחנו ניגשים לפתח מוצר.

אז בואו נצלול לשני אלמנטים בסיסיים שהם-הם הצורה של התוכן:

1. פיסוק הוא כוונת המשורר האמתית:
   תשכחו רגע את מה שלמדתם בשיעורי לשון בתיכון (אני בדרך כלל אומרת פה ההפך, אז מותר לי) ותתחילו להשתמש בפיסוק כדי לבטא רעיון במקום לשמור על הכללים. תפסקו את הטקסט כמו שהייתם מקריאים אותו, ותתייחסו לפיסוק ככלי להעברת מסרים. לדוגמה: את המשפט המורכב מהמילים "זה הדבר הכי יפה שראיתי", אפשר לפסק פעם כך: "זה. הדבר הכי יפה שראיתי" ופעם כך "זה הדבר הכי יפה. שראיתי…" וכל הנימה, הטון והמשקל ישתנו. אז מה אתם בעצם רוצים להגיד?

2. טיפוגרפיה זה להיות ידידותיים למשתמש:
כשאני אומרת טיפוגרפיה אני לא מתכוונת לאמנות המדהימה שאנשים מוכשרים עושים עם אותיות (חפשו קצת טיפוגרפיה בעברית באינסטגרם), אלא לטיפוגרפיה במובן הבסיסי ביותר, של הפונט, אורך המשפטים, השימוש במספרים, סוגי ההדגשות. כי למה שהטקסט שלנו לא ידגיש לקוראים שלו במרקר שלושה קווים וחץ את השורה התחתונה, ולמה, בעצם, שהוא לא יגיד: "שימו לב, מניתי פה *שלושה* אלמנטים" רק באמצעות הצורה שלו.

אז הבנו שהצורה של התוכן חשובה לפחות כמו התוכן של הצורה?
(חשבתם פעם מה התוכן של עיגול לעומת משולש? טוב נו, אלה כבר מסיפור אחר).