כתבתי על חנוכה שהוא ה-חג של שיווק באמצעות תוכן. הגיע פסח, ו-וואלה? גם הוא לא פראייר בכלל. משפט אחד מדויק סידר לי את הראש לתקופה הקרובה בעסק. הנה הוא:

"ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו זקנים, כולנו יודעים את התורה – מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים".

1. למה, בעצם? לא נסגרנו כבר על הסיפור הזה בגן יפה?
   אני מוצאת שתי סיבות לעשות משהו שוב ושוב. הראשונה היא צניעות. גם המומחים הגדולים ביותר ירוויחו מלחזור על הפעולות הכי בסיסיות, מה גם שהפעולה אמנם זהה אבל אנחנו משתנים. קצת כמו לראות סרט ילדים בעיניים בוגרות ולהבין משהו על עצמנו.

   הסיבה השנייה היא שהקהל משתנה. במשפחה מגיעים דורות חדשים שמקשים עם קושיות חדשות (ותדעו שהקושיות בהגדה הן רק דוגמאות, הכוונה האמיתית היא שהילדים ממש יקשו על ההורים "יודעי הכל"). בעסק מגיעים לקוחות חדשים, שלא רק שלא שמעו את הסיפור, אלא שיש להם דרכים חדשות לאתגר אותנו.

2. הפנייה "מצווה עלינו" היא לא פחות מגאונית. ההגדה לא אומרת לנו "ממש כדאי לכם", כלומר, בכלל לא מספרת לנו מה נרוויח (נרוויח את סעיף 1 כמובן, אבל צריך להסיק את זה לבד). היא גם לא אומרת לנו "אתם חייבים לספר, אסור לא לספר", ואיסור זו אחת הסיבות שחלקנו ממשיכים לאכול חמץ גם בחג. היא אומרת "זו מצווה". איזה נחמד! מצווה, למה לא?
   גם בעסק אנחנו חכמים, אנחנו מוכשרים, אנחנו יודעים את העבודה. ובכל זאת, מצווה עלינו לשווק. אל תקשיבו למי שאומרים לכם "איך אתם עוד לא באינסטגרם?", או "אסור לעלות פוסטים בשעה כזאת". אל תקשיבו גם למי שאומרים "כדאי לכם, זה יוסיף עוד X לקוחות משלמים". רק תדעו, שאם אתם עושים משהו ממש טוב, לשווק זו בעצם מצווה, וגם – תראו, זה יכול להיות קצת נחמד.