אח שלי אוהב לראות סרטים גרועים.

אני לא מתכוונת לפארודיות, אלא סרטים גרועים ממש. כשהוא מסתובב בפסטיבלי קולנוע בעולם (דבר שהוא עושה) ומהמר על איזו הקרנה, הוא ירצה שהיא תהיה מדהימה, אבל יעדיף שהיא תהיה ממש גרועה מאשר רק בינונית. מסרטים בינוניים אין לו מה ללמוד, הוא אמר לי פעם.

אני מודה שאני מעדיפה תכנים בינוניים על גרועים (כזאת אני🤷🏻‍♀️), וקשה לי להמשיך צפייה או קריאה בתוכן שכבר מההתחלה מסתמן לי כגרוע. אבל בעבודה, פגישה עם תוכן רע יכולה להפרות אותי באופן מפתיע, ממש לתת לי בוסט של מוטיבציה לכתוב. זה קורה גם עם תכנים מצוינים, אבל לא עם כאלה שלא משאירים עליי שום אימפקט.

יש סיבה שאומרים לנו ללמוד מהטובים ביותר, אבל גם מאלה שעושים את הטעויות הכי גרנדיוזיות אפשר ללמוד. וללמוד זה לא לשבת ולצחוק על אחרים (אם יש לכם יום ממש גרוע, אז תעשו את זה בלב), אלא לנתח ולהסביר את המנגנון שגורם לטעות, וממנו ליצור תוכן לעסק שלכם.

אז תעקבו אחרי המתחרים שאתם קצת שואפים להיות הם, אבל גם אחרי אלה שעושים הכל לא נכון, ואותם בדיוק אתם יכולים ללמד דבר או שניים בפוסטים משלכם (ותכתבו את הפוסטים האלה, כן? בשביל מי אני מתאמצת? או שתשאירו כאן הודעה).