המורות והמורים הם התוכן שהילדים שלכם צורכים מגיל 3 ועד 18

ואם התוכן הוא המלך, איך זה שאומת הסטארט-אפ לא יודעת להשקיע בו משאבים?
זה לא בגלל שמדובר במגזר ציבורי. אנשי חינוך ופיתוח למידה בצבא הרי מרוויחים יותר. זו גם לא הקורונה – המדינה ידעה לתגמל (יותר ופחות) את מי שהיא חפצה ביקרו. זו בראש ובראשונה התפיסה שלנו את תפקיד ההוראה. ותפיסה משנים, איך לא, עם תוכן.😊
כבר עשור לפחות שלא תמצאו מודעות לתפקיד מזכירה. יש מנהלת משרד, עוזר אישי, מנהל אופרציה, מפיקות ועוד ועוד תפקידים חשובים, שפעם לא ידעו לקראו להם בשם. המזכירה הרי מעולם לא רק הזכירה, היא ניהלה עניינים, והשינוי בטייטל הוא שינוי הלכה למעשה בהתייחסות לתפקיד, וגם בתגמול.
אנחנו מצפים מהמורה הרבה יותר מלהורות לילדים שלנו מה ואיך לעשות, ולמרות זאת, היא נשארה עם הקונוטציה המאוד לא סקסית של בייביסיטר ממסדרי.
אז מה עם נקרא לה מנהלת קריאייטיב? היא גם ככה מייצרת חדשות לבקרים סלוגנים שיזכירו לתלמידים את מה שבאמת חשוב. או שנקרא לו מומחה תוכן, כי הוא מפצח בכל שיעור מחדש דרכים להעביר את התכנים הנלמדים בכיתה. אולי אם נקרא להם מרצים, מפתחי למידה, מנהלות משאבי אנוש, מומחי Growth – נזכור שהם ממלאים, ונדרשים למלא, את כל התפקידים האלה בחיי הילדים שלנו. במקום מורות נמנה "ראש צוות מחקר ופיתוח" של החיים, או "product manager" של המוצר הכי חשוב שאי פעם פותח כאן. אז אולי יגיע גם התגמול.